1אמסטרדם, הולנד2שבט תשע"ג3מ. קבורה בחוץ לארץ בבית קברות לא יהודי כדי להעביר בעתיד את מקום הקבורה לישראל4שאלה: אימא שלי ניצולת שואה מהולנד שאיבדה כמעט כל קשר עם הקהילה היהודית בעירה. היא עדיין רואה את עצמה כיהודייה, אבל היא לא מזדהה עם שום דבר הקשור לדת. לפני כשנתיים שאלתי אם לאחר מאה ועשרים יהיה אפשר לקבור אותה בארץ ישראל. תשובתה הייתה ששלושת ילדיה צריכים להחליט ביחד, ומה שיוחלט בינינו יהיה בסדר מבחינתה.5אני היחיד במשפחה הקרובה השומר תורה ומצוות. אחותי הייתה בעד שרפת גופה, והתנגדה בתוקף לכל רעיון הקשור ליהדות. לאחי לא היה חשוב מה יקרה בקשר לקבורה, רק שיהיו לו כמה ימים לפני הקבורה, שבהם יוכל לארגן "מסיבת פרדה" הכוללת הזמנה רשמית, ונאומים וכו'. כשאמי ראתה שלא הצלחנו להגיע להחלטה משותפת, היא קיבלה את ההחלטה בעצמה.6החלטתה הייתה להיקבר בבית קברות לא יהודי, בלי שירותי ה"חברא קדישא", ולקיים את הקבורה לאחר כמה ימים, כדי לאפשר לאחי לקיים את "מסיבת הפרדה" שרצה.7לאור החלטה זו התעוררו כמה שאלות. ראשית, מכיוון שהולנד היא מדינה מאוכלסת יתר על המידה, כל מקום קבורה למעט מקומות דתיים הוא לתקופה של עשר שנים בלבד, ויש אפשרות לקבורה לעשרים שנה לכל היותר. בתום תקופה זו מוציאים את הגופה והיא נשרפת. קבורה קבועה לא קיימת בכלל בהולנד מחוץ לקהילות הדתיות ביותר!8מבחינת המשפחה, דיברתי עם אחותי על הבעיה, והיא מוכנה להעביר את הגופה לארץ לאחר עשר שנים ולקבור אותה שם.9שאלתי היא אם מותר לקבור בבית קברות יהודי מישהו שטמון בבית קברות לא יהודי? האם יש משהו שצריך לעשות לפני או אחרי הקבורה כדי לאפשר דבר כזה?10האם אני נשאר במצב של אונן למשך חמישה ימים אם הקבורה נדחית במכוון? האם מותר לי לבקר ב"מסיבת פרדה" ובקבורה בבית הקברות הלא יהודי ובפרט שהנוכחות בקבורה חשובה בשביל העדות שהיא אכן נקברה שם!? האם אני יושב שבעה על כל הלכותיה לאחר קבורה כזו?11תשובה: מותר לדחות הקבורה כדי להרבות בכבודו של המת, ויש להקפיד שבמשך זמן ההמתנה יהיה המת בהשגחה ראויה ומכובדת ובמקום שמור.12א. אונן פטור ממצוות גם לאחר שנמסר לטיפול של האחראים לקבורה, אמנם במקרה הנדון כאן, כשסידרו את כל צורכי הקבורה, והנפטר באחריות המטפלים בקבורה, כבר אין דין אנינות. אבל התחלת השבעה על כל הלכותיה תחל רק אחרי הקבורה.13ב. מותר לך להשתתף בטקס, ואין בזה משום הליכה בחוקות הגויים.14ג. אין לקבור יהודי בקברי גויים, ויש להרחיק את קבר ישראל שמונה אמות מקברי הגויים או לעשות מחיצה בגובה עשרה טפחים היינו קצת פחות ממטר. המחיצה יכולה להיות גם על ידי צמחים צפופים בגובה עשרה טפחים.15במקרה הנדון, עדיפה קבורה בקברי גוי על פני שרפת הגופה.16ד. גם אם יהודי נקבר עם גויים, יש לציין את הקבר. יש דרכים לסמן, במקרה הצורך, גם בתוך הקבר. אם הדבר מתאפשר, יש לעשות מצבה ולכתוב עליה את שם הנפטרת וזמן קבורתה.17בעיקרון אסור לפנות מת אפילו מקבר בזוי למכובד, אבל מצווה לפנות יהודי מקבר גוי, וכן מצווה להעלות מקברי חוץ לארץ לארץ ישראל.18ה. כשמעבירים את המת בתוך הארון שבו נקבר וקוברים אותו בשנית באותו ארון – אין בזה משום ניוול, ולכן אין צריך להמתין עד שיתעכל הבשר קודם שיעבירו אותו במקרה המתואר בשאלה, שמעבירים לאחר עשר שנים אין לכך משמעות, כי זהו זמן רב לאחר שנתעכל הבשר. כמו כן אין בו דין ליקוט עצמות. ומותר אף לכתחילה לקבור אותו בארץ בתוך אותו הארון, ובלבד שינקבו בארון חורים או יסירו את הדף התחתון שלו.19ו. אם רוצים להוציא את המת מן הארון בזמן הקבורה השנייה, ראוי להמתין מלהעבירו עד לאחר שיתעכל הבשר, וחלים על האבלים דיני יום ליקוט עצמות משעה שהוציאוהו מן הארון כאמור, במקרה הנדון כאן עניין זה אינו רלוונטי.